הנה מספר קטעי וידאו לאחר הרצאה על אורח החיים הפראנים שאני שמח לחלוק

הנה מספר קטעי וידאו לאחר הרצאה על אורח החיים הפראנים שאני שמח לחלוק

איך הופכים להיות פראנים?

ישנם מספר תהליכי התמרה המוכרים לנו כיום. החל מכאלו הנפרשים על גבי מספר שנים וכלה בכאלו האורכים מספר ימים. באתר זה יש מידע מפורט על שלושה תהליכים, תהליך ה 21 שהיה הראשון בעולם ורבים עברו אותו, והוא נחשב מאתגר ביותר עקב ההתבודדות והצום היבש של השבוע, תהליך ה 8 ימים שנוצר על ידי אקאי לפני מספר שנים ומועבר מספר פעמים בעולם בכל שנה, והוא קל בהרבה מתהליך ה 21, ותהליך ה 10 ימים שנוצר על ידי ריי שעבר את שני התהליכים הללו וחקר את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, שאל מספר רב של אנשים שעברו תהלכי התמרה ומתוך הידע שהצטבר יצר את התהליך. התהליך כולל בתוכו המון ידע ותרגולים שמטרתם להעצים את אנרגיית הפראנה אל הרבה מעבר להזנה של הגוף הפיזי. כל אחד יכול לעבור את התהליך ולחיות את אורח החיים הבריא הזה בתנאי שהוא מאמין שהוא יכול לעשות זאת. אין הגבלה של גיל או מצב התפתחות רוחני או כל פרמטר אחר.

האם האדם הפראני מוותר על אוכל לגמרי?

בראש ובראשונה אנו צריכים להבין שהמשמעות העמוקה של להיות פראני היא להיפטר מהתלות באוכל, לא להוכיח שאין רצון לטעום ולהנות מדברים. רוב הפראנים בוחרים להישאר בעולם הטעם באופן מצומצם יותר ובכך נהנים מהיתרונות של שני העולמות. כל אחד בוחר לו את המשחק שלו, יש שאוכלים ארוחה פעם או פעמיים בשבוע, יש שאוכלים משהו קטן כל יום, ויש כאלו שאין להם חוקים מוגדרים מראש והם פועלים מתוך אינטואיציה והקשבה לגוף. העיקר כאן הוא להיות בידיעה שלמה שיש באפשרותך לקבל את כל ההזנה שלך מהפראנה, ואתה בוחר להיות מעורב עם האוכל באופן שמתאים לך. חשוב גם לציין שישנה המלצה להישאר על נוזלים לפרק זמן מסוים לאחר תהליך ההתמרה, זאת על מנת להעצים את הידיעה ואת האנרגיה הפיזית בגוף.

כמה קלוריות יוצא לך להכניס דרך שתייה?

ניתן לומר שבממוצע פראני צורך כ 20% מהצריכה הקלורית הקודמת שלו.

עם זאת שאלת הקלוריות לא משרתת נאמנה את המטרה, ולא רק בהקשר הזה. בכלל כשבוחנים תזונה לעומק מגלים שקלוריות הם קצה הקרחון וההתמקדות בהן אין בה יותר מדי כדי לתת לנו דרך להעריך תזונה כזו או אחרת. למשל לפי השיטה הקלורית אין הבדל בין גבינה לבנה לבין תפוח בהנחה שיש בהם אותה כמות קלוריות וזה מתעלם מהעובדה שחלב מייצר חומציות גבוהה בגוף ומאפשר התפתחות של חיידקים. הוא גם יוצר ליחה ואינו מתעכל טוב אצל מרבית האנשים. לכן אותה גבינה אמנם תספק לנו את כמות האנרגיה (הקלוריות) שרשומה על האריזה, אבל הגוף שלנו יצטרך להשקיע אנרגיה רבה על מנת להתמודד עם כל שאר החומרים שנכנסו ביחד עם הגבינה, וזה ידרוש מאתנו הרבה אנרגיה. לעומת זאת, בתפוח אין רעלנים בכלל, יש בו ויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ועוד מגוון של חומרים המועילים לגוף ואינם דורשים ממנו הוצאה אנרגטית גבוהה לטובת עיכולו. לכן נכון יותר להתייחס לאיכות הקלוריות מאשר לכמות, וכמובן שעדיף להתייחס לשתיהן.

אורח החיים הפראני מספק את הפתרון האידיאלי למי שרוצה לנהל אורח חיים תזונתי מושלם. בהיעד תחושת רעב אין צורך לאכול רק כדי לשבוע ולכן אין צורך להתפשר על איכות המזון, וגם אין צורך בכמות גדולה של מזון. בפועל מרבית הפראנים יבחרו לצרוך כמות פחותה של אוכל, בהתחלה בעיקר בנוזלים, כדי לתת לתודעה זמן להתרגל למצב החדש של אכילה שלא מתוך רעב ולא באופן קבוע, ובהמשך ישלבו מזונות מוצקים לפי בחירתם.

אז הפראני בעצם טוחן את האוכל שלו?

ממש לא.

יש מספר דרכים להבטיח שהמצב של היעדר תחושת רעב תישמר לאורך זמן לאחר התהליך. אחת מהן היא לצרוך נוזלים בלבד, והיא מתאימה בעיקר לאלו שרוצים להוכיח לעצמם שהתגברו על ההרגל של אכילה. לכן בתקופת הסתגלות זאת שאורכת בממוצע כחודשיים שלושה, יבחר הפראני לצרוך מזון נוזלי בלבד וימנע מאוכל מוצק. לאחר שהוכיח לעצמו שעמד באתגר, הוא חופשי לעיתים להנות מאכילה והוא משוחרר מתחושת הרעב. דרך נוספת לשמר את היעדר תחושת הרעב, היא לצרוך רק פירות וירקות בצורתם המקורית, מה שנקרא גם מזון חי או נא. דרך זאת מתאימה יותר לכאלו שמחוברים יותר לגוף וחשוב להם לדעת שהגוף עובד כראוי. לאחר תקופת ההסתגלות ישנה אפשרות לצרוך סוגי מזון מגוונים וכל אחד בוחר את האיזון שמתאים לו.

למה בעצם להיות פראני?

מניתי המון סיבות כאן.

כל כמה זמן יש לפראני יציאות?

שאלה מאוד נפוצה וגם מאוד אינדיבידואלית. זה תלוי בכמה בוחר האדם לצרוך וגם באיכות של מה שהוא יכניס. גם ככל שהמזון מאיכות גבוהה יותר, חווית היציאות נעימה יותר.

לרוב זה נע בין יומיים לארבעה ימים בממוצע (בהחלט גורם לקנות פחות נייר טואלט…)

כמה זמן לוקח עד שהגוף מחזיר את המשקל האבוד?

ממה שאנו רואים עד כה, אצל המשתתפים בתהליכי ההתמרה שמערבים נשימה משקל מתייצב יחסית מהר במשקל האידיאלי ונשאר שם. זאת בניגוד למה שראינו אצל משתתפי ה 21 שלרוב עוברים תקופה של קצת או הרבה רזון ותקופת הסתגלות שבה המשקל עולה עד למשקל האידיאלי.

האם להיות פראני משפיע על כמות האנרגיה שלך?

אני יכול רק לספר מהחוויה האישית שלי. בתקופה הראשונה שלאחר התהליך האנרגיה שלי עדיין לא הייתה למעלה. עכשיו אני יכול להגיד שאני מרגיש מאוזן ובימים מסוימים יש לי הרבה יותר אנרגיה מאשר קודם. בנוסף, אין נפילות אנרגיה של אחרי הארוחות, משמע שאתה במצב מתמיד של יציבות אנרגטית. כשאני קם בבוקר אני קם מיד וערני לחלוטין. אם אני בטבע יש לי הרבה יותר אנרגיה מאשר מלפני התהליך ויש הרגשה של אופוריה שבאה איתה. בסה”כ אני מקיים חיים נורמליים לחלוטין, אני מתאמן, מטייל ועושה כל דבר שאני רוצה. יש צורך בתקופת הסתגלות אחרי התהליך, הנעה בין כמה ימים עד מספר חודשים ומשתנה מאדם לאדם,  בכדי לקבל את כמות האנרגיה הקודמת שהייתה ואף יותר, אז הכינו את עצמכם למסע.

איך כל זה ייתכן מבחינה מדעית?

זה לא, מאחר והמדע שולל תופעות שאינן חומריות, לכן גם אין הסבר מדעי להרבה תופעות רוחניות. זה נכון גם לדוגמא בריפוי בעזרת כוונה והעברת אנרגיה (שנחשב כאפקט הפלסיבו), למרות שיש סיפורים רבים של אנשים שחוו ריפוי משמעותי. ישנם מספר מכוני מחקר עצמאיים בעולם שחוקרים תופעות כאלו, ויש אפילו חוקר אחד שעבר תהליך התמרה בעצמו וחקר את עצמו (יש קישור לסרט בחלק של הסרטונים,) אבל בכל פעם שניסו להביא את הממצאים האלו אל המדע המיינסטרים נתקלו בהתנגדות. כרגע זהו ידע רוחני אינטואיטיבי שאנשים מסוימים מבינים ומקבלים בקלות בזמן שהאחרים נלחמים באפשרות שזה קיים בכל דרך אפשרית, מכיוון שיש סתירה לוגית עם החינוך והסטנדרטים החברתיים שעליהם חונכנו. אין דרך ידועה למדוד אחוזי פראנה אצל אדם, אבל אנו יכולים לשים לב שכאשר אדם מאושר באופן יוצא דופן (כמו בתחילת התאהבות), הוא אוטומטית יאכל פחות, מה שמראה לנו שיש קשר חזק בין אכילה לרגש ושיש לתודעה ולמצב שלה קשר לכמות המזון שאנו צורכים (וכך גם לאיכות וסוג המזון). כאשר אנו מאושרים, או מטיילים בטבע (ובעוד הרבה סיטואציות שונות חיוביות), אחוז הפראנה שלנו עולה ואנו מרגישים פחות צורך לאכול.

מדוע אין מחקרים מדעיים שמוכיחים שהפראנה אמיתית ?

יש מספר מחקרים שנעשו. ראו את החלק על הסרטונים. נעשו מספר מחקרים מדעיים אך אף אחד מהם לא קיבל את אור הזרקורים המלא. יתרה מכך, ישנו חוט מקשר בין מחקרים שונים במקומות שונים שבו היו סיכומים בין הנחקרים לחוקרים שבמידה והניסוי מצליח אז הם יפרסמו זאת לעולם ובמידה ולא הם יציגו את העניין כשקר. כמעט בכל המקרים המחקרים הצליחו אך כיוון שהדבר היה כל כך מטלטל לממסד המדעי והרפואי המחקרים נגנזו וההבטחות לא קויימו כיוון שאף אחד מהגופים החוקרים לא רצה להיות מי שיביא בשורה כל כך גדולה וחדשנית ובכך להיות בעצם חשוף להמון התנגדות, ביקורת ולעג.

עם זאת כעת יש את המחקר שעשינו עלי בשילוב עם תכנית הטלוויזיה של אמנון לוי שהוכיח מעל לכל ספק את העניין ופתח הרבה אנשים לאפשרות הזו והוא מקיף וכלל שני רופאים מומחים, בדיקות דם, לחץ דם וכד’.

למה לא שמעתי על הזנה פראנית לפני כן?

      עד היום ועדיין בכל העולם נושא הפראנה נשאר יחסית לא ידוע לרוב האנשים. מדוע?

  1. אופי הפראנים הוא לרוב של אנשי רוח ולעיתים הם יעדיפו פחות לדבר על זה עם אנשים, בעיקר עקב התמודדות עם התגובות השונות שיכולות להיות דרמתיות, ציניות, פוגעות וכו'.

  2. אי שיתוף פעולה מדעי.

  3. אי שיתוף פעולה של התקשורת בהצגת דרך חיים זו.

  4. חוסר של אנשים בהכלה, קבלה, הבנה ואמונה בכך. הרי אם חבר שלי הוא פראני ואני מספר על כך לחבר אחר, הסקפטיות של החבר האחר יכולה להקשות עליו להאמין לי, שכן הוא לא ראה אותו או דיבר איתו בעצמו ועל כן זה הופך לתופעת “חבר של חבר” ומי שמאוד נאחז בדרך החשיבה הקונבנציונלית יתקשה להאמין בה.

מה ההבדל בין פראני לבריטריאן?

בראש ובראשונה – בחו”ל המשמעות היא זהה. ארץ עשינו אבחנה  ביןפראני לבריטריאןואנו מתייחסים אליהם קצת בשונה. שניהם נמצאים בשלב שבו הם מוזנים לחלוטין מאנרגיית הפראנה \ אור וללא הצורך באוכל. הפראני בוחר להישאר בעולם הטעם בצורה שתואמת את רצונו. הבריטריאן אינו מכניס שום דבר לפה, כולל מים ונוזלים. משמע שהבריטריאן הגיע לרמות פראנה גבוהות ביותר. כרגע ידועים רק 2 כאלו בעולם.

איזה תרגולים מומלצים אני יכול לעשות כדי להתקדם רוחנית בנושא גוף האור?

יש המון דברים שיכולים להעלות את רמת התודעה שלנו בנושא גוף האור. חשוב לציין שוב שאין משהו שמחליף את תהליך ההתמרה האנרגטי ואי אפשר פשוט להפסיק לאכול. יש המון תרגולים אפשריים בשביל להרגיש את הניקיון של הגוף, את ההרגשה הקלילה הנפלאה ואת החיבור המתמיד לאני העליון:

  1. לתרגל צומות מים שבועיים. עדיף לתרגל דברים ביום קבוע ופעם בשבוע. אם עושים פעם בשבועיים לרוב מתחילים לוותר לעצמנו ולשכוח את זה כי המרחקים גדולים מדי.

  2. לשים לב ל ”תחושת הרעב \ הצמא”. להכיר בכך שאלו הן רק תחושות כמו שחם \ קר לי או נעים \ לא נעים לי הן רק תחושות. להתחיל לשחק ולהתנסות בלא לפחד ומיד לספק ולהיות עבד לתחושות האלו, להבין לעומק שאלו תחושות שבשליטתנו והן לא שולטות בנו.

  3. לתרגל הודיה לפני שאנו אוכלים \ שותים. האיכות של המים שבשתייה \ מזון תעלה. זו הסיבה העיקרית לכך שבדתות השונות מברכים לפני שאוכלים. אפשר גם להוסיף לזה אכילה איטית.

  4. להשתדל לא להיות מושפעים מהחברה. כיום רוב האנשים אוכלים הרבה יותר ממה שהם צריכים ועוד תזונה שאינה בריאה עבורנו. אנו צריכים להיות ערים להשפעה המתמדת של החברה על הסטנדרטים החברתיים שמקיפים אותנו ועל ההשפעה שלהם עלינו. בואו נהיה הכי טובים שאנו יכולים להיות ונשווה את עצמנו לעצמי הפוטנציאלי הטוב ביותר שלנו. אם אנשים סביבנו אוכלים הרבה \ לא בריא זה לא אומר שאנו צריכים להצטרף לכך.

מה קורה עם מערכת העיכול? האם היא לא מתנוונת?

אם נחשוב על האיברים הפנימיים של מערכת העיכול כמו על פילטרים של מכונית, נבין שככל שאנו נוסעים במכונית יותר, כך הפילטרים והמנוע נשחקים יותר. ככל שנוסעים בה פחות כך היא נחשבת יותר “חדישה” ולכן גם מחירי היד שנייה שלה יותר גבוהים. לכן, בצורה טבעית, ככל שאנו משתמשים יותר במערכות השונות שלנו כך יש לנו יותר סיכוי לשחיקה ובסופו של דבר לפתח איזשהן בעיות עתידיות. בדיקות דם וניתוח שלאחר מוות של בחורה פראנית מבוגרת הראו שהמערכות הפנימיות נשארות במצב יותר בריא וצעיר מאשר אצל אנשים אחרים. בנוסף, שתייה/אכילה לא תדירה וגם מועטת עדיין מרעננת את מערכת העיכול ועדיין עושה שימוש בה, עם כי בה, עם כי לא אינטנסיבי והרבה יותר נעים.

מה ההבדל בין הפראנים לאנשים שמונעים מעצמם מזון מסיבות אחרות, לאו דווקא בריאותיות?

ישנם הבדלים מאוד משמעותיים בין הפראנים לאנשים שמונעים מעצמם מזון מהסיבות הלא נכונות כמו מחלת הבולימיה או שביתת רעב. הפראנים אינם זקוקים לאוכל ולכן אינם מרגישים רעב או מגיעים למצב של הרעבה. לא מדובר בסוג של תענית אלא בחירת דרך חיים אחרת. הסיבה העיקרית שהפראנים לא יכניסו קלוריות רבות לגופם היא שאינם מרגישים צורך בכך. דבר נוסף שכבר ציינתי בכמה מקומות, הוא שהפראנים אינם צריכים לאזן את מה שהם שותים, אנרגיית הפראנה כבר תעשה את זה עבורם, כמו צמח שיודע בדיוק כמה שמש הוא צריך לקבל. עם זאת לכל דבר יש את התדר שלו ובסה"כ מומלץ לצרוך דברים יותר טבעיים ו"שמחים" בתדר יותר גבוה. אמירה זו נכונה לכל אדם וכעת כל אחד בוחר את הדרך חיים והצריכה שלו.

מה עם נשים פראניות?

נשים פראניות כמובן קיימות. ישנם גם זוגות פראנים שמביאים לעולם ילדים, שעדיין שותים את החלב של האמא. עם זאת הם לא הופכים להיות פראנים בעצמם… זהו משהו תודעתי שכיום אפשר להגיע אליו רק בגיל מסוים שמאפשר את הרצון החזק וההבנות הפנימיות שמובילות לשם. כשתינוק נולד הוא מאוד מושפע מכל מי ומה שמסביבו ומהלך הרוח והמחשבה שנמצאת בקרב החברה של אותה העת. להבנתנו זהו מצב זמני שיכול להשתנות בעתיד כשפראנה תהיה דבר יותר קביל ורגיל בין כולנו.